התוכן העיקרי

הודעת התראה

עמוד זה אינו מעודכן.

ראו באנגלית: Ongoing research

 

 

הערכת המערך הרגולטורי בישראל להתמודדות עם רעידות אדמה לפי תורתהערכת השפעות הרגולציה, לרבות מנגנונים לשיתוף ציבור.

ממומן ע"י משרד המדע והטכנולוגיה- 2014-2017

פרופ' דבורה שמואלי, פרופ' אמנון רייכמן, פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' גד ברזילי (אוניברסיטת חיפה); פרופ' ערן פייטלסון (האוניברסיטה העברית)

תפקיד חשוב של המדינה המודרנית הרגולטורית הוא למזער את הסיכונים הכרוכים באסונות טבע, ובכלל זה ברעידות אדמה, באמצעות חקיקה ורגולציה (ואכיפתן). ה"נוף הרגולטיבי" בהקשר זה הוא לעתים קרובות רב-מימדי ומורכב, וכולל רבדים מוסדיים ונורמות משפטיות חופפות או מנוגדות זו לזו, וביניהם לעתים יש פערים משפטיים ומוסדיים. יתרה מכך, בדמוקרטיות מודרניות הסמכות הרגולטורית עצמה מבוזרת, ומצויה גם בידי גופים פרטיים או דו-מהותיים, כפי שמראה המחקר בדבר "משילה חדשה" (new governance). המציאות של "משילה באמצעות רשתות" (networked governance) וחשיבותה לבניית החוסן הלאומי והקהילתי מוצגת גם היא בספרות העוסקת באסונות טבע.

מטרות המחקר הן לזהות, למפות ולהמשיג את המסגרת הרגולטיבית בישראל בנוגע לרעידות אדמה (היערכות, מתן מענה ושיקום), תוך התייחסות להיבטים נורמטיביים ולהיבטים המוסדיים. בשלב השני של המחקר, תתבצע הערכה של המסגרת הרגולטיבית באמצעות מתודולוגיית "תורת הערכת השפעת רגולציה" (Regulatory Impact Assessment), המפותחת בשנים האחרונות בישראל בהובלת משרד ראש הממשלה. במסגרת ההערכה, יינתן דגש להערכת תהליכי שיתוף ציבור קיימים במערך הרגולציה, וכן יעשה שימוש בתהליכי שיתוף ציבור כחלק ממתודולגיית הערכת המערך הרגולטיבי.

תוצרי המחקר והמלצותיו יזהו פערים בין המצוי לבין הרצוי לאור סקר הספרות וההערכה ויציעו דרכים לשיפור ולחיזוק המערך הרגולטורי הקיים. בכך, יתרום המחקר להיערכותה של ישראל ברמה הלאומית, הקהילתית והפרטית, תוך מתן דגש מיוחד לאינטראקציה בין הרמות השונות ובין המוסדות השונים. באמצעות פיתוח של טיפולוגיות של רגולציה בנוגע לרעידות אדמה יינתן גם מענה לחוסר הקיים בספרות העוסקת ברגולציה. כמו כן, המחקר יתרום להערכת ההתאמה והישימות של "תורת הערכת השפעת רגולציה" בישראל, תוך דגש על הגישות השונות לשיתוף ציבור בהקשר של אסונות טבע.

המחקר יבוצע במסגרת מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי קיצון באוניברסיטת חיפה, בשיתוף פעולה עם חוקרים מהמחלקה לגיאוגרפיה ומבית הספר למדיניות ציבוריות באוניברסיטה העברית. החוקרים הראשיים מהווים קבוצה רב-תחומית, עם מומחיות במשפט, בכלכלה, בתכנון ובגיאוגרפיה.

  

סייבר: משפט במצבי קיצון

ממומן ע"י משרד המדע והטכנולוגיה- 2014-2017

פרופ' אמנון רייכמן, פרופ' עלי זלצברגר, פרופ' גד ברזילי, פרופ' דבורה שמואלי

מרחב הסייבר הפך לחלק בלתי נפרד ממערכת העצבים החיונית לתפקודן של מדינות מודרניות, ככל שיותר מערכות תשתית חיוניות הופכות לממחושבות ולמקושרות זו לזו. קריסה של מערכת הסייבר עלולה לעצור את תפקודן של מערכות פיקוח ובקרה במדינות דמוקרטיות, ולא פחות חשוב מכך, עלולה להרוס או לגרום לשיבושים חמורים במאגרי מידע חיוניים. ארוע כזה עלול להביא לאסון שיפגע קשות בסדר הציבורי, עד לסכנה ממשית לשלטון החוק. שאלות בדבר אחריותן של רשויות המדינה, כמו גם בעלי עניין שונים (כולל מחוץ לגבולות המדינה) לנזקים שייגרמו מקריסה של מערכת הסייבר, הסמכות החוקית של רשויות שונות לנהל ולתאם פעולות הגנתיות והתקפתיות במהלך מתקפת סייבר או קריסת המערכת מסיבות אחרות שאינן התקפיות, והסמכויות החוקיות שבידי הרשויות להסדיר את המרחב הוירטואלי, כולן שאלות מהותיות שיש לבחון בדקדקנות ולהציע פתרונות למקרים אשר אין לגביהם מענה חוקי הולם. זאת ועוד, מתקפת סייבר מאיימת על שלטון החוק עצמו, שכן מערכת המשפט טבועה כולה במרחב הסייבר: חוקים, תקנות ונוהלים, החלטות בתי המשפט, החלטות מינהליות ומאגרי מידע שיש להם משמעות חוקית, כגון מרשם המקרקעין, רשימות בוחרים, רשימת מעוכבי יציאה מהארץ או כניסה אליה, מבוקשים לחקירה ע"י רשויות שונות וכמובן ניהול משכורות, מיסים וחשבונות בנקים – כולם ממוחשבים ורגישים לתקיפה או לשיבוש חמור.

מתקפת סייבר על תשתיות חיוניות וקריסה או שיבושים חמורים במאגרי מידע קריטיים הם מצבים קיצוניים – מצבי חרום המעמידים אתגר קשה בפני מערכת החוק. חוקים המתאימים לשיגרה לא בהכרח מתאימים למצבי חרום, ולעיתים בעיתות חרום יש צורך לשנות איזונים בין זכויות הפרט לטובת הכלל. לכן יש צורך לבחון באופן מעמיק את יחסו של שלטון החוק למתקפת סייבר, להערכות לקראתה ולתוצאותיה. מחקר בנושא זה יתמקד לא רק במדינה וברשויותיה. מרחב הסייבר הוא מערכת מורכבת של מחשבים, שרתים ורשתות תקשורת הנשלטים בידי אנשים פרטיים כמו גם ארגונים מקומיים, ארציים ובינלאומיים. גבולות האחריות במרחב הסייבר אינם ברורים. השליטה במרחב הציבורי וברשתות התקשורת מחייבת שיתופי פעולה, תיאום והסכמות בין בעלי הסמכות ובעלי עניין אחרים. על כן, מחקר שיעסוק באחריות ובאחריותיות, כמו גם בדרכים ליצירת שותפויות ציבוריות-פרטיות במרחב הסייבר הוא חיוני.

מחקר מעמיק על ההיבטים המשפטיים של מצבי חרום במרחב הסייבר הוא מרכיב הכרחי להשגת חוסן ובטחון של מערכת ורשתות הסייבר, על מנת להתכונן למצבי קיצון שייקרו.

המחקר המוצע יבחן הבטים משפטיים תאורטיים ומעשיים הקשורים לפיקוח ולהסדרה במקרים של אסונות סייבר. המחקר ימפה חוקים ותקנות קיימים, יבחן את ההבדלים ונקודות הדמיון בין מדינות שונות, ובין כלים חוקיים להתמודדות עם אסונות סייבר לעומת אסונות אחרים ויציע שיפורים למודלים ולכלים המשפטיים הקיימים.

המחקר יבחן היבטים משפטיים של פעולות הגנתיות והתקפיות לפני, תוך כדי ואחרי מצב חרום במרחב הסייבר. המחקר יכלול מיפוי אמפירי מקיף של כלים חוקיים, כמו גם של היבטים מוסדיים של הסדרה, פיקוח, סמכות ואחריות בנוגע לתוצאותיו של מצב חרום שכזה. המחקר ישתמש בכלי מחקר איכותניים כדי לבחון מקורות מידע ראשוניים ומשניים ומאגרי מידע משפטיים. בנוסף, יערכו ראיונות וסימולציות עם בעלי עניין, אשר ייבחנו אף הם בכלי מחקר אלה. המחקר יכלול מחקר השוואתי בין מדינות, כמו גם בין אסונות סייבר לאסונות אחרים, וכן יבחן ארועים של אסונות סייבר כמו גם שיבושים קשים ונזקים חמורים למאגרי מידע חיוניים. ברמה התיאורטית, המחקר יציע מודלים וכלים אנליטיים לבחינה וללימוד הבטים משפטיים של אסונות סייבר.

המאפיינים המיוחדים של מרחב הסייבר, יחד עם הייחודיות של מצבי חרום, מחייבים התמחות מיוחדת במחקר משפטי. מרכז מינרבה לחקר שלטון החוק במצבי חרום נוסד במיוחד כדי לבחון את האתגרים לשלטון החוק הנוצרים במצבי קיצון. המחקר במרכז כבר החל, תוך שימוש במתודולוגיה שנבנתה לחקר החוק ואסונות טבע, מלחמות וטרור וכן משברים כלכליים-חברתיים. חוקרי המרכז הם בעלי יכולת גבוהה לשלב את נושא הסייבר במחקר החוק במצבי חרום. בימים אלה, שלושה מחקרים בוחנים היבטים שונים של הסדרת מרחב הסייבר בהקשר זה.

מחקרי דוקטורט ופוסט-דוקטורט 2013-2014

סטודנטים לדוקטורט:

אליסה-נורית מקברייד: חוק בינלאומי, משבר פליטים מתמשך באפריקה וקהילות מקומיות קולטות: ראיות מקאקומה ודאדאאב, קניה.

מצבי חירום מתמשכים, הממשק בין החוק הבינלאומי ומשטרים חוקתיים ארציים, חוקים מקומיים המשפיעים על מידניות ארצית כלפי פליטים- יכולתו של האו"ם לסייע לפליטים מעוררת שאלות בדבר היעילות של חוקי הפליטים הבינלאומיים הלכה למעשה.

מנחות: פרופ' דבורה שמואלי ופרופ' נורית קליאוט.

עמית מחקר ללימודי פוסט-דוקטורט:

ד"ר גיא לוריא: כוח המדינה ומצבי חירום: מחקר-מקרה - צרפת של תקופת ימי-הביניים המאוחרת, 1315-1484

הדיון היום על מצבי חירום והחריג (state of exception) מסתמך לא פעם על דוגמאות היסטוריות. אולם הדיונים האחרונים על ההסדרים המתמודדים עם מצבי חירום מניחים שהם נולדו בתקופה המודרנית. מאמר זה מראה שצרפת בימי הביניים עיצבה לעצמה הסדר חוקי להתמודדות עם מצבי חירום, בהתבסס על העקרון המשפטי של ההכרח. למחקר זה שתי מטרות. ראשית, הוא מאתגר את הנרטיב ההיסטורי שעומד בבסיס הדיון העכשווי, אשר מניח את המודרניות של ההסדרים המשפטיים להתמודדות עם מצבי חירום. שנית, הוא מחזק את החששות שיש היום במחקר מפני השימוש והשימוש לרעה בהסדרי מצב חירום כיום. המחקר מראה שהכתר השתמש והשתמש לרעה בעקרון ההכרח בדומה לאופן שבו מדינות משתמשות כיום בהסדרי מצבי חירום. ההסדרים האלה שרתו מטרות דומות. כפי שחוקרים חוששים כיום, הסדר החירום הצרפתי בימי הביניים שימש כאמתלה כדי לשנות את הסדר המשפטי, והפך את החריג ל"רגיל". הכתר הצרפתי השתמש במצב החירום כדי להגביר את כוחו, ובכך עקרון ההכרח היה מרכזי בתהליך הארוך של בניית המדינה הצרפתית של ראשית העת החדשה. בסופו של דבר הסדרי מצב החירום הצרפתיים היו מוגבלים לשימוש מכיוון שהכתר היה צריך להשתמש בהם תוך כדי הסכמת האליטות הפוליטיות. הכתר עבר לאמצעים משפטיים אחרים לגביית מסים, אבל מבחינה רטורית המשיך לעשות שימוש בעקרון ההכרח לצורך לגיטימציה.

מאגר מידע – מימון בשנת 2013-2014

מרכז מידע ותיעוד אסונות טבע בישראל

חוקר ראשי פרופ' משה ענבר, החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה, אוניברסיטת חיפה.

בניית מאגר-מידע לגבי אסונות טבע בישראל מאז 1948; אתר אינטרנט; מיפוי מידע גיאוגרפי עבור אסונות וניהול סיכונים- מפות סיכון, תמונות הנזקים ומערכות אזהרה-מוקדמת.

מחקר ממומן על ידי המרכז בשנים 2013-2014

שלטון החוק והמדינה במצבי חירום לאומיים ו/או בינלאומיים הנגרמים כתוצאה משביתה של עובדים חיוניים

חוקר ראשי: פרופ' מוטי מרוני, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה.

הדיון הציבורי העכשווי לגבי יוזמות ממשלתיות וחוסר-שביעות-הרצון המתמשך והדאגה כלפי היעדר חשיבה שיטתית ומדיניות בהירה להתמודדות עם שביתות בשירותים חיוניים מהווים את התמריץ למחקר זה. המחקר מתמקד בהשגת תובנות מעמיקות יותר כמו גם נקודת-מבט בינלאומית כלפי הנושא הרחב של שביתות בשירותים חיוניים, ניתוח ההיבטים השונים של רגולציה משפטית והערכת היעילות שלה.

המטרות הספציפיות הן כדלקמן:

להדגיש ולנתח את הדילמות ביחסים הנורמטיביים כלפי כוח-העבודה, הבאות לידי ביטוי בהפעלת שלטון החוק במצבי קיצון הנגרמים משביתה או איום-בשביתה בשירותים חיוניים.

לבחון את הגישות השונות להגדרת מצבי קיצון שנגרמים כתוצאה משביתה, המצדיקים השהייה של זכויות בסיסיות, כלומר- הזכות להתאגדות ושביתה, והפעלת אמצעים וכוחות חירום.

עיצוב מפה קונספטואלית לתכנון וניתוח מודלים לרגולציה של שביתות בשירותים חיוניים המאיימים או גורמים בפועל למצבי חירום.

פיתוח סדרת קריטריונים בהם ניתן יהיה להשתמש כדי להעריך את תפקוד אמצעי שלטון החוק במצבי קיצון הנגרמים כתוצאה משביתה בשירותים חיוניים.

לנתח ולתאר את היסטוריית הרגולציה המשפטית במצבים של שביתה בשירותים חיוניים בישראל.

לספק דו"ח אנליטי הסוקר כיצד מטפל החוק הבינלאומי בהתערבותן של מדינות בזכות לשביתה של עובדים בשירותים חיוניים.

לבחון באופן מעמיק ולהמשיג את המודלים השונים המשמשים כיום ברחבי העולם להתמודדות עם מצבי קיצון הנגרמים כתוצאה משביתה בשירותים חיוניים במגזרים הציבוריים והפרטיים בכלכלה, ולהעריך את יעילותם, הפוטנציאל ליישומם והצלחתם.

לבנות מאגר מידע בינלאומי עשיר המתייחס לארבעת המרכיבים המעורבים ברגולציה של הזכות לשביתה של העובדים בשירותים חיוניים, דרך שלטון החוק. כלומר, (1) היחידה (אוכלוסיית עובדים, סוג השירות או המצב); (2) מגוון ההגבלות שהוטלו על הזכות לשביתה או למו"מ קולקטיבי; (3) ההטבות שניתנו לעובדי השירות-החיוני כתחליף לזכות לשבות או לנהל מו"מ קולקטיבי; וכן (4) מגוון תהליכי יישוב הסכסוכים אותם סיפק החוק ברשויות שונות כדי לשפר ולמסד את המו"מ, לשמש כתחליף-לשביתה ולהבטיח את פתרון בר-קיימא.

להציע מודל חדש לרגולציה משפטית עבור אותם מקרי שביתה הנתפסים כמאיימים או גורמים בפועל למצב-חירום לאומי.

מחיר המידע: סייעני מודיעין בבתי משפט בישראל

חוקר ראשי: מנחם הופנונג, האוניברסיטה העברית בירושלים

מה הם המחירים הכלכליים והחברתיים של מדיניות קליטה בישראל של סייעני מודיעין שנחשפו?

יצירת תשתית מודיעין לטרור-נגד המשלבת מידע שנאסף בידי מספר גדול של סייענים מצריכה גיוס, אימון, הפעלה וכן תחזוקת ואבטחת מפלט בטוח עבור סוכנים אם וכאשר ייחשפו. ישראל מעסיקה מערך נרחב של סייענים. המידע המושג באמצעות סייענים הוא בחלקו מידע מודיעיני שערכו לא יסולא בפז, אך בשל הקלות בה ניתן לגייס ולהפעיל סייענים ולבצר בדרך זו את השליטה בשטחים שנכבשו ב-1967, חלק ניכר מהסייענים מועסק במידע שתועלתו הבטחונית שנוייה במחלוקת.

מחקר זה מתמקד בסייענים שנחשפו בסכסוך הישראלי-פלסטיני, סייענים שרבים מהם קיבלו לאחר חשיפתם, מפלט בישראל, אשרת שהייה ישראלית ולעתים אף אזרחות ישראלית. קליטת ושיקום הסייענים כרוכה בהליך ארוך וכואב, הליך המצריך תשתית תמיכה, מענקים כספיים, הכשרה לעבודה חדשה וסיוע בדיור לטווח ארוך. הקליטה היא קשה הן לנקלטים והן לקולטים. הבעיות החברתיות וההשלכות של קליטת הסייענים בישראל לא נחקרו עד כה בצורה יסודית, בין השאר בשל ההנחה, כי מציאות של מצב חירום בטחוני מצדיקה שימוש באמצעים שנויים במחלוקת, בבחינת הכרח בל-יגונה.

עקב מעטה הסודיות סביב הפעלת ושיקום הסייענים מחקר זה יסתמך בעיקר על מקרים ותיקים משפטיים שבנמצא, מקורות שיאפשרו ניתוח שיטתי של המידע המשפטי סביב נושא רגיש זה. תיקי בית-המשפט הללו כוללים מאות עתירות לבית המשפט העליון שהגישו פלסטינים ואזרחים לבנוניים המבקשים להשיג מעמד של סייענים, או, אם כבר ניתן להם מעמד שכזה, להשיג זכויות שונות שהוענקו לסוכנים מוכרים בעבר. בנוסף, המחקר יאסוף וינתח מידע מתיקים שעסקו במשתפי-פעולה מבתי משפט בערכאות נמוכות.

השערת המחקר היא כי המבצע בכללותו שהוצדק בתחילה תחת תנאי קיצון של מצב חירום לאומי, התפתח לכלי שגרתי בהפעלה ארוכה ויומיומית להבטחת שליטה טריטוריאלית. חלק ניכר מהמידע שהושג מסייענים נוגע יותר להבטחת ההתנחלות בגדה המערבית מאשר לעניינים הנוגעים לבטחון המדינה במובן של התגוננות מפני איום חיצוני. כתוצאה מכך, בעוד שהמידע ממבצע זה אינו חיוני לבטחונה של ישראל במאבקה כנגד מבצעי טרור מאורגן, המחיר הנדרש לתחזוקת הפעילות הוא אדיר. מאמץ זה הכרוך במתן הגנה לעשרות נקודות מבודדות בלב אוכלוסייה עוינת מחייב מאמץ מודיעיני כבד הרבה יותר מאשר המאמץ הנדרש לשמירת גבולות חיצוניים. יחסי ההמרה של מאמץ זה כרוכים בעידוד אוכלוסיה יהודית חזקה יחסית להתיישב בגדה המערבית וקליטה מקבילה של זרם קבוע המורכב מאוכלוסיה חלשה יחסית של סייענים (במימון המדינה) ומאוימים בתוך גבולות הקו הירוק. המחיר של הרחבת הגבולות בפריפרית השליטה הוא החלשת המרכז ויצירת מציאות פוליטית ודמוגרפית שונה לחלוטין מזו ששררה בין הירדן והים אך לפני שנות דור.

ההשלכות על החברות הישראלית והפלסטינית להפעלת סייענים הן בעלות משמעות רבה ביותר, בהשפעתן על המארג החברתי, על האמון הפנימי ועל קשים אישיים-פרטניים. ככזה, המחקר עשוי לספק נקודת מבט נוספת להבנת המורכבות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמאבק בטרור.